מי שעוקב אחר הנעשה בתחום התכנון והבניה באמצעות ערוצי התקשורת יתקשה להתגבר על הפער בין הרצוי למצוי. לעתים נדמה כי הרפורמה שהנהיג משרד האוצר בשנים האחרונות, הידועה בשם תיקון 101, לא רק שהחמיצה את מטרתה אלא אף השיגה מטרה הפוכה- במקום קיצור הליכי הבניה- סירבול והתארכות ההליכים. במקום ירידת מחירי הדירות- עליית מחירים. במקום ביטול חוקים נוקשים, יצירת תוספות ותיקונים.
האמת לא רחוקה מכך, אך לא נראה כי מציאות זו עשויה להשתנות בקרוב ולכן כדאי לעצור רגע ולעשות סדר בשורה של תיקונים לחוק התכנון והבניה, שקיבלו ביטוי בתקנות הרישוי הקובעות הלכה למעשה את אופן הגשת הבקשה ואת אופן והימשכות הליכי הטיפול בה.
הטבלה המצורפת ממחישה על נקלה על היווספות שלבי הרישוי שמטרתן המוצהרת ייעול הליכי הרישוי ("שלב מידע תכנוני"- בחלק העליון של הטור)
בתקנות התכנון והבניה (מסירת מידע), תשמ"ט-1989 נקבע לראשונה שמבקש היתר יוכל לפנות בבקשה למידע טרם הגשת בקשה להיתר בניה, אשר עשוי להקל עליו בארגון המידע התכנוני לצורך עריכת הבקשה להיתר באופן מיטבי וללא מהמורות. (תיקון קודם איפשר בקשה למידע מצד שמאים בלבד)
על אף שעד שנת 1992 מבקש היתר יכול היה לפנות בבקשה להיתר ללא כל תנאים מוקדמים (למעט כנדרש לגבי אופן הכנת הבקשה, צירוף המסמכים הנדרשים וחתימת בעלי הזכויות והמתכננים), היתה זו הסנונית הראשונה למהפכת המידע שבסופו של דבר טרפה את הקלפים של הליכי הרישוי המסורתיים.
בשנת 1992 התווספו תקנות בדבר מידע נדרש להיתר (התשנ"ב-1992), אשר מתנות פתיחת בקשה להיתר בקבלת מידע תכנוני אשר יכלול את כל המידע הנדרש להיתר, לרבות איסוף מידע ותיאום מוקדם עם כל גורמי התכנון הרלוונטיים הקשורים בבקשה וביניהם חברת החשמל, רשות ההתגוננות האזרחית, רשות הכבאות, מינהל התעופה האזרחית ועוד.
בשנת 2016 השלימה ממשלת ישראל את מהפיכת המידע המקוון, אשר ביטלה למעשה את הליכי התכנון המסורתיים המוכרים לחלוטין והציגה הליך רישוי מקוון מלא בו מצומצם באופן ניכר הזמן אותו מוכנה הרשות להקדיש לצורך תיאום תכנוני עם מבקש ההיתר ולעומת זאת דורשת ממנו להגיש את בקשתו בדרך דיגיטלית וכמעט ללא מגע יד אדם. על מנת לאפשר טיפול יעיל יחסית בבקשה בדרך זו הוקם מערך שלם המפרט את הבקשה לרסיסי מידע אשר ניתן לפענח אותם באופן בינארי ואשר באים לידי ביטי בשאלות המופנות כלפי מבקש ההיתר כבר בשלב הבקשה לקבלת מידע.
כפי שמציינת הטבלה לעיל- החל משנת 2016 אפילו בקשה למידע עוברת הליך בדיקה מקדמית של עמידה בתנאי סף. אי עמידה בתנאים אלו תפסול אותה בחמשת הימים הראשונים לטיפול, והמבקש יידרש להגישה מחדש וחוזר חלילה.
בהתחשב בעובדה שלפחות שלושה מתוך חמשת השלבים המשמעותיים המקדימים לבקשה להיתר לא היו קיימים עד לפני מספר שנים, וכי שלב זה תופס היום חלק ניכר מהליך התכנון (וגולם בתוכו את ארגון המידע הנדרש להיתר) לא יעלה על הדעת להתייחס אליו כשלב טכני מקדים, אלא בעינינו התייחסות כזו אף תייצר כישלון של הליך התכנון תוך גרימת נזקים כלכליים משמעותיים.
המסקנה המתבקשת היא שאנחנו מוכרחים לשלוט בביורוקרטיה פן הביורוקרטיה תשלוט בנו. בהתחשב בעלות שלב המידע המהווה חלק זניח מעלויות ההיתר מתבקש כי תוקדש לשלב זה תשומת הלב הראויה ואף מומלץ להרחיבו לכדי תכנון מוקדם המהווה מעין "הכנה לבקשה להיתר". עבודת הכנה בדרך זו תבטיח מסלול חלק וקצר יותר של הליך הרישוי ושל הפרויקט כולו.